בעולם המודרני, הפרעות חרדה הינן מההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר בכלל האוכלוסייה, מבוגרים, נוער וילדים. במצב של חרדה הדופק שלנו גובר, לחץ הדם עולה, אנחנו מזיעים, הנשימה הופכת למהירה, וגם מערכות נוספות בגוף מגיבות לחרדה: מערכת העיכול, מערכת החיסון ועוד. מבחינה ביולוגית הישרדותית חרדה היא כניסה של מערכות הגוף ל"מצב חירום" שבמהלכו הן פועלות על מנת לאפשר לנו להגיב לסכנה.

תפקידה החשוב של החרדה – גיוס הגוף להתמודדות עם איום קיומי, למשל אריה שרודף אחרינו, אינו רלוונטי יותר לחיים המודרניים ומחקרים מראים כי תגובתיות הייתר פועלת לרעתנו ומקשה עלינו לתפקד במיטבנו בשגרת החיים. בנוסף, אירועים מיוחדים כמו מבחנים, אירועים חברתיים, הרצאות, טיסות וכדומה, עלולים להתפרש על ידי מערכות ההגנה בגוף כסכנה ולהפעיל את מנגנון ההישרדות הבא לידי ביטוי כחרדה או אף התקף חרדה.

הפרעת חרדה מלווה לעיתים קרובות בקושי משמעותי בתפקוד. החרדה "תוקפת" ומביאה לאובדן שליטה בהתמודדות עם מצבים שונים ולתגובות רגשיות מוגזמות ביחס להתרחשויות.

הבשורה הטובה היא שישנם טיפולים יעילים מאד להפרעת חרדה. מסלולי טיפול רבים משלבים טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים (CBT) ורגשיים בהפרעות חרדה, עם או ללא טיפול תרופתי. מטרת הטיפולים היא ללמד את המטופל להעריך באופן יותר אובייקטיבי את המצב, לווסת את התגובה החרדתית ולהגיב בצורה מותאמת למציאות.